פרשת בראשית

בריאת העולם – בתחילה ברא אלוקים עולם שלא ניתן להשיגו באחד מן החושים (שמ – ים) ועולם הניתן להשגה (ארץ.) הארץ אותה אלוקים ברא נראתה כדבר שאינו ברור (תוהו) אך היה בה את כל חומרי הגלם ממנה נוצר כל העולם (בוהו.) מתוך חומרי הגלם הללו הוציא אלוקים את האור ביום הראשון, מתח את הרקיע באמצע המים ביום השני, ריכז את המים התחתונים במקום אחד ומן השטח היבש הוציא צמחים ביום השלישי, העמיד מאורות ברקיע ותלה בהם את האור וחלוקת הזמנים ביום הרביעי, יצר את העופות והדגים ביום החמישי, ואת הבהמות החיות והאדם ביום השישי. באדם ניתן משהו חדש שלא היה מחומר הגלם הזה וזו נשמה. סדר הבריאה היה מדומם לצומח לחי ולאדם. האדם הוא בעצם תכלית הכל וזו הסיבה שאלוקים הפקיד בידיו את המפתחות לניהול כל הבריאה. תפקידו של האדם – ביום השלישי ברא אלוקים את הצמחים. במרכז הגן הן מבחינה הגיאוגרפית והן מבחינה רעיונית עמדו להם שני עצים האחד 'דעת טוב ורע' – עץ שאכילתו תגרום לאדם היכרות עם הרע שבעולם. והשני 'עץ החיים' – עץ שאכילתו תגרום להנצחתו של האדם. תפקידו המוצהר של האדם היה לעבוד ולשמור את הגן. אך אלוקים ציוה עליו שלא לאכול מעץ הדעת. כאשר אלוקים מפריד מן האדם את הצלע/צד שזו האשה, הם שמחים יחדיו והולכים ליישם יחדיו את תפקידם. הנחש מפתה את האשה לעבור על ציוויו של הבורא ולאכול מעץ הדעת, היא מתפתית ונותנת אף לאדם לאכול עימה. בכך נכשלו האדם ואשתו במילוי תפקידם. בתגובה לכך אלוקים שולח אותם מן הגן וכל תהליך שהיה פשוט בתוך הגן הופך להיות מורכב וארוך יותר מחוצה לו. הוא גוזר עליהם את המוות כך שהדרך לגעת בעץ החיים/הנצחתו של האדם, תהיה מורכבת יותר. אם תעמוד האנושות באתגר הזה היא בעצם תתקן את אשר קלקלו האדם ואשתו. קין והבל – לאדם וחוה נולדו שני בנים. הראשון קין נמשך לקניינים חומריים ואילו אחיו הבל, ההביל את חיי העולם הזמניים והתעסק בדברים שיש בהם קצת יותר רוח. זו היתה דרכו של הבל לקחת את המציאות הזמנית ולהנציח אותה. קין הבין שכל מה שיש לו זה מאת הבורא וכהוקרה הוא הביא קרבן. אך הקרבן שהביא היה מן הגרוע שבתוצרתו. הבל למד את הרעיון מקין אך הביא ממיטב תוצרתו. זו היתה הסיבה שאלוקים שמח עם קרבנו של הבל ולא קיבל את קרבנו של קין. קין התאכזב מאד אך אלוקים פונה אליו ומסביר לו שהדרך לתיקון היא מאד פשוטה, צריך לצעוד צעד אחד לכוון הנכון. אך מצד שני כניסה לדיכאון ולדכדוך לא תוביל לשום מקום אלא תשיג את התוצאה ההפוכה, הידרדרות נוספת. הסברו של אלוקים לא מועיל וקין רוצח בכעס את הבל. בתגובה אלוקים מגרש את קין וגוזר עליו גלות. אך נותן לו הגנה מפני תוקפים. גם כאן כמו בחטא אדם הראשון, תגובתו של אלוקים אינה עונש סתם, היא ניסיון לתת לאדם צ'אנס נוסף. אם מה שבלבל את קין היה הרכושנות שלו, כעת אפי' בית משלו לא יהיה לו. רק בדרך זו הוא יוכל לשוב למוטב. בסופו של דבר למך צאצאו של קין בדור השביעי הרג את קין בטעות. אדם עד נח – לאחר שהבל נרצח נולד לאדם וחוה בן נוסף שנקרא שת. מבן זה בעצם צמחה כל האנושות משום שנח ומשפחתו שהיו הניצולים היחידים מן המבול היו מצאצאי שת. (על פי המדרש, אשת נח היתה מצאצאי קין.) כאשר נולד נח שהיה דור עשירי לאדם הראשון, הוא פיתח שיטה שהקלה על האדם בעבודת השדה ובעצם הביא נחמה לקללה שהתקלל אדם הראשון בעקבות חטאו "ארורה האדמה". הסיבה למבול – החל מדורו של אנוש הלכה האנושות והידרדרה מבחינה מוסרית. בדורו של נח הגיע הקלקול לשיאו עד כדי כך שאנשים היו חוטפים להם נשים ברחובות. במצב זה אלוקים החליט שלא ניתן להמשיך את העולם בצורה זו. אין ברירה אלא למחוק את הכל ולהתחיל מחדש. זה בעצם היה המבול.