נקודת חיבור - הצצה
מודעות רגשית, או הפקרות של חילול ברית?
טעימה מתכנית נקודת חיבור - בין זוגיות של תורה לזוגיות של מערב
לפעמים עושה רושם
שמה שקורה בארה"ב
מגיע עשרים שנה מאוחר יותר לישראל
ומה שמגיע לישראל
מגיע עשרים שנה מאוחר יותר לציבר החרדי…
וכרגע הכוונה היא
להשפעות שליליות על חיי הנישואין
תופעה כואבת בתחום זה
היא אחוז הגירושין העולה לצערנו הגדול.
יש לכך כמובן הרבה סיבות
אבל קשה לברוח מן התחושה
שגם התרבות המערבית קצת אשמה בכך
במסגרת תכניתנו הקבועה 'נקודת חיבור'
בקורס "בין זוגיות של תורה לזוגיות של מערב"
דיברנו גם על הנושא הכאוב הזה
והנה טעימה קטנה ממה שהיה לנו שם
אחד מן הדברים הנפלאים שהדור שלנו חווה
זו המודעת הרגשית העולה ומתפתחת
מודעות זו משפיעה על הקשר שלנו כחברים
על הקשר של הורים וילדים
וכמובן מסוגלת להשפיע גם
על הקשר הקדוש בין איש ואשה בני ברית
מודעת נפלאה זו עלולה להביא איתה גם קצת כאב
משום שהיא גורמת לציפיות ברורות ומוגדרות
וככל הן מגיעות
אנו בודקים ביתר דקדוק האם הן ממומשות
ואם הן לא ממומשות כגודל הצפיה
זה עלול לגרום לקצת אכזבה
אנשי מערב במציאות כזו
מרגישים מתוסכלים
וברדידות אופיינית
מסוגלים לנסות ולחשוב מחדש חלילה
ומה עושים אנשי תורה?
אנשי תורה הם אנשי ברית
"ואנחנו עמך בני בריתך בני אברהם אוהבך"
אנשי ברית לא מחוייבים רק לקשר
הם בעיקר מחוייבים לעומק הקשר
זה מאוד מרגש שבעל מתחייב לאשתו
ואשה מתחייבת לבעלה
להישאר ביחד גם במידה וצפים אתגרים.
אבל אם הם ישארו יחד רק באופן טכני
זה די אפור.
המחוייבות ההדדית הזו מתוקף הברית
היא לא רק לביחד אלא לעומק הביחד
בני ברית יודעים לנצל את המודעות הרגשית המתפתחת
ולא להתחפר בתוך מה שחסר
אלא לשאול את עצמנו איך אנחנו ממלאים את החסר הזה.
וכאשר הם ממלאים את החסר הזה
החיים באמת הופכים להיות הרבה יותר מתוקים.
כי גם יש מודעות רגשית גבוהה
וגם ציפיות שמסוגלות להתממש.
איזה תענוג להיות בני ברית!